היינות שיעשו לכם את ראש השנה 2019

 

כמה יינות ישראלים לפתוח איתם השנה החדשה, חלקם קלאסיקות מקומיות וחלקם יינות נועזים ושונים בנוף המקומי.

היינות שיעשו לכם את ראש השנה 2019

 

לפני שמתחילים, הנה כמה כללים שכדאי לזכור: בראש השנה בדרך כלל עדיין חם, ונראה לי שכולם כבר הפנימו שיין לבן הוא בשום אופן לא נחות מיין אדום בשום צורה. לכן, אין שום סיבה שיינות לבנים (ורוזה!) לא יככבו בארוחת החג. וכן, אפשר לשתות יין לבן גם עם מנות עיקריות.

ביין אדום אנא אל תתפשרו על הטמפרטורה. לכם, המתהדרים במקרר יינות זה ודאי מובן מאליו, אבל אם במקרה אתם מתארחים היכן שאין מקרר יינות, חשוב לצנן את היין האדום. אפשר להשאיר אותו במקרר הביתי לעשר דקות, וגם שמפניירה תעשה עבודה מצוינת. ההבדל בין יין אדום ב-20 מעלות לבין יין אדום ב-16 מעלות עשוי להיות אקוטי.

אפרטיף! אין שום סיבה לא לפתוח עם רוזה או עם יין מבעבע עד שכולם מגיעים ומתיישבים לשולחן. הרבה יותר כיף מקולה זירו.

יין קינוח. יינות קינוח נמצאים שנים בירידה מתמדת בצריכה, וכל כך חבל. אין דרך משמחת יותר לסיים ארוחה מאשר עם יין קינוח, וארוחה רבת משתתפים היא הזדמנות מצוינת לחלוץ בקבוק ולחלק כוסית קטנה. לא צריך יותר מכמה שלוקים, כדי להתחיל את השנה החדשה עם טעם מתוק.

רוזה, כרם שבו 2018:

צלחתם את הפקקים והעצבים המשפחתיים של הדרך, הגעתם לבית המארחים, ועכשיו זה זמן מצוין לכוסית רוזה צוננת, כשממתינים לכולם שיגיעו ועד שמתיישבים סביב השולחן. הרוזה של כרם שבו ענבי ברברה, צבעו בהיר למדי, הוא יבש מאוד, חד ומרומם נפש של ממש.

 

שרדונה, קסטל 2018:

בציר מוצלח במיוחד של אחד מעמודי התווך של הלבנים המקומיים. זהו יין עשיר, מורכב ומדויק, עם עץ שעוטף את הפרי בדיוק במידה ומבלי להשתלט. מדובר ביין לבן שבקלות יכול למלא את תפקיד 'האדום' בתור מלווה למנות בשר עיקריות, וכמובן שלצד דגים שומניים, יהיה מדובר בהתאמה משמיים.

יעקב אוריה, אלפא אומגה שנין בלאן 2018:

יעקב אוריה הוא אחד הייננים הכי מסקרנים והייחודים הפועלים בקרבנו. בסדרת אלפא אומגה תוססים הענבים הלבנים על קליפותיהם, בשיטת עשייה המזכירה יותר יין אדום, והתוצאה היא משהו בין יין לבן ליין כתום, אחד הנושאים הלוהטים בעולם היין בשנים האחרונות. השנין בלאן הוא יין שלא דומה כמעט לשום דבר מוכר, עם עומק טעמים, נוכחות אלגנטית ואפילו שמץ מינרליות. המלצתי היא לא לשתות אותו קר מדי, ובעיקר: לבוא עם ראש פתוח.

מיה לוצ'ה, סירה ושזרות 2017:

מיה לוצ'ה (האור שלי, בתרגום חופשי) הוא יקב הגראז' של קובי ארביב.  ביומיום קובי יינן ביקב רקנאטי,  ובבית הוריו באור עקיבא, קובי מייצר בכמויות קטנות במיוחד, יינות אישיים ואלגנטיים למשעי. ענבי הסירה תססו בחלקם עם השזרות, מה שהעניק ליין ירקרקות רעננה ותרם לאופיו האלגנטי. אלכוהול נמוך, עץ שאינו דומיננטי, פרי מאופק; דוגמה נהדרת ל'גל החדש' של יינות ישראל, ויין שילווה נהדר מנות בשר בסגנון ים-תיכוני ובפרט מנת כבש.

גלאיי, סוויטי 2005:

יין מחוזק בסגנון פורט, וכזה שנותן פייט רציני גם למקור. עשר שנים בהן מתיישן היין בחביות, ואז עוד כמה שנים בבקבוק בטרם צאתו לשוק, מבטיחים יין מורכב, עם מתיקות לא תוקפנית ויופי של איזון. יקב גלאי הוא יקב קטן השוכן בנגב, ומייצר שלל יינות ייחודיים בעלי אמירה אישית. כוסית קטנה של "סוויטי" תסגור יופי של ארוחה, ותפתח שנה חדשה, טובה ומתוקה.

 

חג שמח!
אבירם כץ