יין ובריאות
יין – משמח ומשרה מצב רוח נפלא, ביכולתו להפוך סתם ארוחה לסעודת גורמה, ובעיקר – זה פשוט טעים, ואפילו מענג לחיך!
את זה כמעט כל מי שלגם אי פעם מכוסית יין יודע.
אבל מעבר לכך, בעקבות מחקרים רפואיים שונים, הולכת ומתבררת העובדה שיין טוב לבריאות, וגם משפר את תפקוד המוח.
המשיכו לקרוא וגלו למה היין לא רק משמח – אלא גם טוב לבריאות.

לגימה ואפילו הרחה של יין – משפרת את התפקוד המוחי
רבים מאתנו כבר שמעו על הסגולות הבריאותיות שיש לשתיית יין, אך תופתעו לגלות עד כמה היא יכולה להיות טובה ומועילה לבריאות.
לאחרונה התפרסמו מחקרים שמצאו השפעות חיוביות מובהקות של שתיית יין על תפקוד המוח האנושי.
לפני שאתם לוגמים את כוס היין הבאה שלכם (ושאר הכוסיות שיגיעו אחריה), אתם מוזמנים להריח אותו, ולשאוף את הארומה הנפלאה עמוק לתוך הריאות.
לא, זה לא רק חלק מהטקס – מסתבר שמדובר בפעולה שממש בריאה לנו!

יין מצמצם את נזקיה של ירידה בתפקוד הקוגניטיבי
במחקר אחר שערכו חוקרים מבית הספר לרפואה 'דוד גפן', באוניברסיטת קליפורניה בארה"ב, נמצא כי רזברטרול (תרכובת טבעית המצויה בין היתר ביין), יכול לחזק את פעילות המוח אצל אנשים המתחילים לחוות ירידה קוגניטיבית.
הניסוי נערך בהשתתפות גברים ונשים בגילאי 66-82, אשר חוו ירידה קוגניטיבית קלה, ואינם מטופלים תרופתית או מאובחנים כסובלים מאחת המחלות הגורמות לדמנציה.
הנבדקים חולקו לשתי קבוצות.
המשתתפים בקבוצה אחת נטלו במהלך הניסוי פלצבו, תרופת סרק, ואילו משתתפי הקבוצה השנייה קיבלו אבקה מיובשת של ענבי גפן היין,Vitis vinifera , המקבילה לשלוש מנות סטנדרטיות של ענבים טריים או לכוס וחצי של יין.
החוקרים ערכו סקירות מוחיות של מספר אזורים במוח של הנבדקים, וגילו כי אצל הקבוצה שנטלה תרופת סרק חלה ירידה בפעילות המוחית, ואילו אצל הנבדקים שנטלו את אבקת הענבים לא חלה ירידה משמעותית.
יתרונותיו הבריאותיים של היין לפעילות הלב וכלי הדם
יתרונות בריאותיים נוספים ומשמעותיים שטמונים ביין, נובעים ממרכיב הרסברטרול, נוגד חמצון ייחודי, שמפחית את הסיכון לקרישי דם, מוריד את רמות ה- LDL, ה'כולסטרול הרע', בדם ומרפה כיווצים בעורקים ובוורידים.
מעבר להשפעתו המיטיבה על מערכת הדם, מסייע הרסברטרול למניעת התרבותם של תאים סרטניים, והנו בעל סגולות אנטי-ויראליות.
לא זו בלבד, אלא שהיין, בעיקר האדום, טוב לפעילות הלב התקינה.
מסתבר שקבוצת מרכיבים נוספים ביין האדום, הקרויה פלבנואידים, מסייעת אף היא להפחתת ה'כולסטרול הרע', ולהעלאת 'הכולסטרול הטוב', בתיאום מושלם עם חומרים אחרים ביין, המכונים פוליפנולים, אשר מונעים הידבקות של שומנים לדפנות כלי הדם.
אם תחברו בין השפעות אלו לבין היותו של היין ידוע כמדלל דם טבעי – הרי שתבינו מדוע לגימתו בחכמה טובה כל כך למניעת מחלות לב וכלי דם.
לגימה קבועה של יין בכמויות מתונות מחזקת את עמידות הגוף בפני מחלות
הודות להיותו עשיר בנוגדי חמצון, יין, בעיקר אדום, מסייע לתקן את נזקי הרדיקלים החופשיים, שאחראיים לרבים מתהליכי המחלה וההזדקנות.
עוד נמצא כי לגימה קבועה של כוס יין אדום ביום, מפחיתה את הסיכון ללקות במחלת הסוכרת, בניוון מוקולרי – לקות ראייה חמורה ששכיחה יותר בקרב אנשים בגילאים מתקדמים, ואפילו בסוגים מסוימים של סרטן.
בנוסף, הוכח במחקרים כי לוגמי היין וחובביו נמצאים ברמת סיכון הנמוכה ב-20% ללקות בשפעת, ביחס ליתר האוכלוסייה שנמנעת מהתענוג.
ואם כבר בכל זאת התקררתם – לגימה מתונה של יין יכולה לזרז את קצב ההחלמה ולהפחית את חומרת התסמינים.
זאת ועוד: מחקרים מראים כי ללגימת כוס יין אדום סגולות אנטי-דלקתיות, שיכולות לסייע במנעד רחב של מצבים רפואיים, תוך הפחתה ומניעה של דלקות מסוגים שונים.


מחקר מצא תפקוד מוחי משופר בקרב סומיילרים, טועמי יין מקצועיים
חוקרים בקליניקת קליבלנד שבלאס וגאס, ארה"ב, ביצעו סקירות מוחיות לסומליירים, המרבים להריח יינות מתוקף תפקידם, והשוו אותן לסקירותיהן של אנשים, שפחות מזדמן להם לשאוף לקרבם את הניחוח המשכר.
החוקרים מצאו הבדלים משמעותיים במבנה המוח של קבוצת הסומליירים ביחס לזה של הנבדקים האחרים: האזור במוח שאחראי על חוש הריח, היה עבה יותר, ובהתאמה, גם זה שאחראי על הזיכרון.
ממצא זה מעיד, לדברי החוקרים, על תפקוד מוחי גבוה ועל סבירות נמוכה יותר לחלות במחלות הקשורות לתפקוד מוחי כמו זיכרון ואלצהיימר.

איזה יין בריא יותר – אדום או לבן?
בשנות התשעים של המאה הקודמת, בישר סרז' רנו, דיאטיקן ואפידמיולוג צרפתי, לאמריקאים ולעולם כולו, כי שתיית יין באופן קבוע ובמידה הנכונה, מועילה לבריאות, ואינה מזיקה.
דבריו גובו בהוכחות על תוחלת חייהם של בני העם הצרפתי, הארוכה יותר באופן ממוצע בשנתיים ביחס לזו של האמריקאים, ועל שיעור התמותה מהתקפי הלב אצל הצרפתים – שנמוך בכ-50% ביחס לנתון המקביל בקרב בני האומה האמריקנית.
התגלית, שזכתה לכינוי 'הפרדוקס הצרפתי', התבררה במחקרים מדעיים כאמת לאמיתה – אלא שהיא אינה נכונה לכל סוגי היין, וודאי שלא לכל המשקאות האלכוהוליים באשר הם.
פרופ' יוסף קנר, מדען מוביל במכון וולקני , נרתם למאמץ המחקרי סביב הנושא, וגילה כי הפוליפנולים, שקיימים בקליפת הענבים ולכן מצויים בריכוז גבוה יחסית ביין האדום – הם אלו שאחראים על ההשפעה נוגדת החמצון, שהיא הבסיס לרבות מן הסגולות הרפואיות הקשורות לאותו 'פרדוקס צרפתי'.
ואכן, היין האדום, על פי מחקרים רבים נוספים שבוצעו על ידי מדענים מסביב לעולם, עשיר פי עשרה בפוליפנולים ביחס ליין הלבן.
לפיכך משפיע היין האדום על עיכוב החמצון של LDL, הכולסטרול הרע בשיעור של 73 אחוזים, לעומת יין לבן, שמעכב חמצון ב-5 אחוזים בלבד .
טוב לשתות יין במידה – צריכה מוגזמת של אלכוהול פוגעת בבריאותך
ההשפעות המיטיבות שמיוחסות ללגימת יין, נכונות בכל הנוגע לשתייה אחראית ומתונה על בסיס קבוע בקרב אנשים בריאים.
צריכה מוגזמת של אלכוהול, לרבות יין, עלולה להזיק לבריאות גם בקרב אנשים בריאים.
שתיה מוגזמת של יין הוכחה כגורם סיכון למחלות עצביות וניווניות, דכאון ועודף משקל, הידלדלות העצמות, יתר לחץ דם, ואף לתחלואה מסכנת חיים, כדוגמת מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, סרטן השד ומחלות כבד כרוניות.
בנוסף, ראוי לציין ששתיית היין אינה מומלצת בדרך כלל לאנשים חולים, אלא באישור רופא, ונחשבת למזיקה ומסוכנת עבור ילדים ונשים הרות, בכל מינון.
התוויות נגד נוספות ואוכלוסיות שלהן מומלץ להימנע משתיית משקאות אלכוהוליים, לרבות יין, כוללות אנשים בעלי עבר או נטייה להתמכרויות ואלכוהוליזם, וכן חולי שחמת הכבד, מחלות ופגמים אורגאניים, ואת הסובלים ממיגרנות ומאלרגיות.
עוד ראוי לציין שלאנשים הסובלים מהחזר וושטי קיבתי (המכונה גם 'רפלוקס') מומלץ להגביל את שתיית היין לכמות של עד 300 מיליליטר ליום בלבד.
גם מי שאינו סובל ממחלות אלו או אחרות צריך לדעת לשתות בתבונה: כמות היין המומלצת על פי מחקרים רבים, עומדת כיום על כוס אחת ביום לאישה ושתי כוסות יומיות – לגבר.
הידעת? עובדות מפתיעות על יין
מחקרים ומדעיים מקיפים מציגים ממצאים מפתיעים ומרחיבי אופקים, החושפים מספר עובדות מעניינות על היין:
היין הוא חלק בלתי נפרד מהתזונה הים תיכונית, ותורם לתוחלת חיים גבוהה יותר: תוחלת החיים בארצות הים-התיכון נחשבת לאחת הגבוהות בעולם, עם שיעורים נמוכים יותר של תמותה ממחלות לב וסרטן ביחס לממוצע העולמי. חלק מתזונה ים-תיכונית בריאה זו, כוללת לגימת כוס יין אדום במקביל לארוחה.
- היין הישראלי בריא יותר: זאת הודות לכמות שיא של נוגדי חמצון (ממוצע של 2500-3500 מ"ג לליטר ביינות הישראליים ביחס ליינות אחרים בעולם, בהם ממוצע נוגדי החמצון עומד על 1200-2200 מג" לליטר בלבד).
הבדל זה נובע מקרינת השמש הגבוהה יותר אצלנו, אשר מגבירה את ריכוז הפוליפנולים, נוגדי חמצון בעלי תפקיד בהגנה על קליפת הענב בפני קרינה. - השריית בשר ביין אדום מאפשרת בישול בריא יותר: השרייתו של בשר במרינדה המכילה יין אדום, תורמת להפחתה משמעותית בהיווצרותם של אמינים הטרוציקליים, חומרים מזיקים הנוצרים במאכלי בשר, עוף ודגים במהלך בישולם וצלייתם.
- יין ואומגה 3: צריכת יין מתונה וקבועה מעלה את ריכוז חומצות השומן מסוג אומגה 3 בדם, ואלו תורמות לבריאות הלב ומפחיתות תחלואה לבבית.
- יין ותשוקה מינית: מחקר מדעי מצביע על חוויה שכבר ידועה לחובבי היין לא מכבר – שתיית יין מעלה את רמת התשוקה המינית בקרב נשים.